המעבר לאנרגיה מתחדשת הוא אחד האתגרים המרכזיים של העידן המודרני. אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח מציעות פתרונות נקיים וידידותיים לסביבה, אבל יש להן בעיה משמעותית אחת: הן לא זמינות כל הזמן. השמש לא זורחת בלילה, והרוח לא נושבת תמיד. כדי להתמודד עם התנודתיות הזו, העולם משקיע משאבים עצומים בפיתוח טכנולוגיות אגירת אנרגיה מתקדמות.
סוללות ליתיום ומה שאחריהן
סוללות ליתיום הפכו לטכנולוגיה הנפוצה ביותר לאגירת אנרגיה. הן מציעות צפיפות אנרגיה גבוהה וביצועים מרשימים, ומשמשות ברכבים חשמליים ובמערכות ביתיות כאחד. עם זאת, יש להן גם חסרונות בולטים: סיכון להתלקחות, תלות בחומרי גלם שמרוכזים במדינות ספורות, וירידה ביעילות לאורך זמן.
בשל מגבלות אלו, חוקרים בישראל ובעולם מפתחים חלופות מבטיחות. סוללות נתרן, למשל, מבוססות על חומרים זולים וזמינים הרבה יותר. באוניברסיטאות ישראליות פותחו סוללות מבוססות מים שמציעות בטיחות גבוהה יותר ויכולות לעבור עשרות אלפי מחזורי טעינה.
טכנולוגיות אגירה שישחררו אותנו מהתלות בחברת בזן
מעבר לסוללות קיימות שיטות אגירה נוספות בקנה מידה גדול. אגירת אוויר דחוס מאפשרת לדחוס אוויר במאגרים תת קרקעיים ולשחרר אותו בעת הצורך ליצירת חשמל. אגירה תרמית משתמשת בחומרים כמו מלחים מותכים כדי לשמור אנרגיה בצורת חום. חברות ישראליות אף פיתחו סוללות קינטיות המבוססות על גלגלי תנופה, שאינן משתמשות בחומרים רעילים כלל.
המצב הביטחוני בשנים האחרונות והפגיעות בחברת בזן חשפו את התלות הכבדה של ישראל בזיקוק מקומי ובדלקים מזהמים. אירועים אלו מדגישים את הצורך הדחוף במעבר לתמהיל אנרגטי מגוון ובר קיימא, שבו טכנולוגיות אגירה מתקדמות ממלאות תפקיד מרכזי.
העתיד כבר כאן
לפי תחזיות בינלאומיות, עלויות מערכות אגירת אנרגיה צפויות לרדת ב-50% עד 60% עד סוף העשור. הירידה במחירים, לצד שיפור באיכות ובאורך חיי הסוללות, תאפשר הטמעה רחבה של הטכנולוגיות במגזר הביתי, התעשייתי והתחבורתי.
ישראל, עם פוטנציאל השמש הגבוה שלה, יכולה להוביל את המהפכה הזו. השקעה באגירת אנרגיה היא לא רק צעד סביבתי אלא גם אסטרטגי, שיפחית את התלות בגורמים חיצוניים ויבטיח ביטחון אנרגטי לטווח ארוך.