בזן והמעבר האנרגטי – הכלכלה של העתיד הירוק

המעבר האנרגטי המתרחש כיום בעולם שמייצג את האתגר הכלכלי הגדול ביותר של המאה ה-21. השקעות אנרגיה נקייה גדלו מאז 2020, וההוצאות על אנרגיה מתחדשת, רשתות ואחסון כעת גבוהים יותר מכלל ההוצאות על נפט, גז ופחם. המעבר הזה דורש 110 טריליון דולר בהשקעות הון גלובליות בין 2021 ל-2050, כאשר ישראל עומדת בחזית הטרנספורמציה הזו.

המבט הכלכלי – עלויות מול תועלות

התחשיב הכלכלי של המעבר האנרגטי מורכב ודו-כיווני. מחד גיסא, העלויות המיידיות גבוהות – יש להגדיל השקעות שנתיות מ-2 טריליון דולר כיום לכ-4.5 טריליון דולר עד 2050. מאידך, השוואה עם עלויות הנזקים הסביבתיים והבריאותיים מדלקים מסורתיים מראים תמונה שונה לחלוטין.

כשבוחנים את השפעות ההתחממות הגלובלית, זיהום האוויר ונזקי הבריאות הציבורית, הרווחיות הכלכלית של המעבר האנרגטי הופכת ברורה. עלויות ההון גבוהות במיוחד במדינות מתפתחות, מה שיוצר חסם משמעותי למימון פרויקטים של אנרגיה נקייה, אבל מדינות מפותחות כמו ישראל נמצאות במצב מתקדם יותר.

בזן וישראל – מהפך אנרגטי באופק

ישראל קבעה יעדים שאפתניים למעבר האנרגטי. הממשלה מתכננת להגיע ל-30% אנרגיות מתחדשות עד 2030, כאשר הממשלה התחייבה בCOP26  להפסיק את השימוש בפחם לייצור אנרגיה עד 2025 ולהגיע לאפס נטו בפליטת גזי חממה עד 2050.

במסגרת זו בזן – מהווים נקודת מפתח בטרנספורמציה הישראלית. כמתקן עיבוד נפט מרכזי, בזן עומדת בחזית ומובילה לשינוי משמעותי באמצעות השקעות בטכנולוגיות מתקדמות ופתרונות אנרגיה ירוקים.

מדיניות ציבורית ותמריצים כלכליים

מדיניות התמריצים הציבורית מתבססת על מספר עקרונות מרכזיים. הטכנולוגיות הנקיות כמו רוח, סולארי ורכבים חשמליים דורשות השקעות ראשוניות גבוהות שמתקזזות לאורך זמן בהוצאות תפעול ודלק נמוכות יותר. זה יוצר צורך במנגנוני מימון מיוחדים ותמיכה ממשלתית.

מדיניות הגבלת הפחמן, מסי פחמן ותמריצים לטכנולוגיות נקיות יוצרים תחרותיות כלכלית למקורות אנרגיה מתחדשים. שיעורי הריבית הגבוהים יכולים לעכב השקעות במעבר האנרגטי, אבל מדיניות תמיכה יכולה לקזז זאת.

חסמים כלכליים ופתרונות חדשניים

החסמים הכלכליים המרכזיים כוללים עלויות הון גבוהות, סיכונים טכנולוגיים ואי-וודאות רגולטורית. מדינות מתפתחות מתמודדות עם קושי במימון המעבר בגלל סיכוני מטבע ועלויות הון גבוהות, אבל ישראל כמדינה מתקדמת טכנולוגית נמצאת במצב יחסית טוב.

הפתרונות הכלכליים כוללים מנגנוני מימון חדשניים, שיתופי פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי, ופיתוח שווקי הון ירוקים.